מוסד הבוררות הוקם על רקע המדיניות המשפטית של המחוקק על מנת לעודד קיום של מערך הוגן ויעיל בכדי לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. הוא מאפשר לצדדים, שקיימת בינהם מחלוקת, לפעול בהליך אלטרנטיבי, מהיר ויעיל לפתרון המחלוקת שביניהם. בכך מוסד הבוררות נותן מענה גם לאינטרסים החשובים הפרטיים של בעלי הדין וגם לאינטרס הציבורי בשל הקטנת העומס על מערכת המשפט הציבורית.

לעיתים קרובות, רצונו של היזם/מנהל הפרויקט לקדם את הפרויקט ולצמצם את החיכוכים בין הקבלן המבצע וצוות הניהול של הפרויקט. במצבים אלה ממנה היזם/מנהל הפרויקט מראש פונקציה ברורה ומוסכמת על שני הצדדים, הנקראת בורר הנדסי. תפקידו של הבורר ההנדסי הוא לבחון את בסיס המחלוקת ואת טיעוני הצדדים ולקבל החלטות, אשר יחייבו את שני הצדדים. לגישה זו קיים ייתרון רב: ראשית, כפי שצויין, הפרויקט ממשיך להתקדם למרות המחלוקת, טיעוני הצדדים מועלים ונבחנים בצורה הוגנת ומקצועית ע"י צד ג' מוסכם, אשר מכריע בנושאי המחלוקת. בדר"כ הבורר ההנדסי מחוייב לנמק את החלטתו, ומכאן שאין חשש לכפיית דעתו של היזם על הקבלן המבצע, והקבלן המבצע מרגיש בטוח מספיק שטיעוניו נשמעים, נבחים ונבדקים צורה מקצועית והוגנת.
במסגרת הבוררות יכולים הצדדים להשפיע על עיצוב תוכן הבוררות, על מסגרת הסמכויות הנתונות לבורר וכן על האופי של הדיונים בפני הבורר. הבוררות מאפשרת פתיחת ההכרעה לשיקולי צדק והגינות, שאינם נעוצים בהכרח בשיקולים של נוהלי משפט וסדרי הדין, ומאפשרת השגה של פתרונות צודקים ומעשיים למחלוקת בין הצדדים. בהליך בוררות, הצדדים רשאים להיות מיוצגים ע"י עורכי דין.

מנהל "מימד – ניהול פרויקטים וביקורת הנדסית" אינג' יוחנן ג'רבי מנהל הליכי בוררות בין צדדים, החלוקים בינהם בסוגיות הקשורות בהנדסה אזרחית: תכנון, ביצוע, ליקויי בניה ועוד.
מנהל המשרד הוסמך לנהל בוררות עיסקית באמצעות חברת "מיב"ע – המוסד הישראלי לבוררות עיסקית" ע"י פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל - מחברת הספר "בוררות - דין ונוהל", והוא בעל יכולת והבנה משפטית ומקצועית רחבה, המסייעת לרדת לשורשם של המחלוקות ולהביא להכרעות הוגנות ומקצועיות.

הליך בוררות חייב להיעשות בהסכמת כל הצדדים למחלוקת. להליך הבוררות יתרונות רבים, אשר הבולט שבהם הוא קבלת הכרעה מהירה בעלות נמוכה יחסית.

מרגע שהצדדים הסכימו על הפניית הסכסוך לבוררות אין אפשרות לאחד מהצדדים להתנגד להליך ולהפסיקו, והבורר, שנבחר על-ידם, מתמנה למעשה להכריע במחלוקת. הצדדים מקבלים על עצמם מראש את הכרעת הבורר גם אם צד זה או האחר לא יהיה שבע נחת מההחלטה.

לבורר, שנבחר ע"י הצדדים, מוקנות סמכויות נרחבות והוא לא מוגבל לרוב לסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט, ולמתכונת הבאת הראיות הנוהגת בהם. בדרך כלל, הליך המתנהל בבוררות, מסתיים בתוך חודשיים – שלושה, והוא ניתן להארכה עד לששה חודשים, וזאת בניגוד להליך המתנהל בבית המשפט, אשר עשוי למגינת לבנו להימשך שנים. כתוצאה מכך, קיים חסכון כלכלי ניכר הן בהוצאות המשפט ושכר הטרחה של עורכי הדין (לשני הצדדים), והן חיסכון חשוב במשך הזמן עד להכרעת הדין.

בכל התקשרות בהסכם בכתב בין שני צדדים מומלץ לשלב סעיף התניה לקיום הליך בוררות, בכל מקרה בו תתעורר מחלוקת בין הצדדים. הסכמה זו תאפשר לצדדים להכריע במחלוקת, שעשוייה להיות, במסגרת של בוררות, שהיא מהירה וזולה יותר. אחד היתרונות הבולטים של הפסק, המתקבל בהליך בוררות, הוא שאינו ניתן לערעור וניתן לבטלו רק במספר עילות מצומצם מאוד, ורק במקרים נדירים בלבד. ניתן להפוך את פסק-הבורר לפסק-דין לכל דבר ועניין בהליך פרוצדוראלי מהיר, שניתן לאכיפה ולקיום גם באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

על הליך הבוררות קיימת בקרה שיפוטית, שבו מושג איזון בין הרצון לתת לבורר ולצדדים עצמאות מרבית לעצב את מסגרת הדיונים וההכרעה של הבורר, לבין הצורך לקיים פיקוח, שיבטיח את התקינות והטוהר של הליכי הבוררות, לרבות ביסוס פסק הבורר על אמות מידה התואמות את תקנות הציבור. פגיעה בתקנת הציבור משמעותה סתירה עמוקה לתפיסות היסוד של החברה בהיבטן המוסרי, החברתי או הכלכלי. פסק הבורר יבוטל רק כאשר הוכחה סתירה שכזו.

כאשר נקבע כי פסק הבורר ניתן כדין בהליך תקין במסגרת סמכויותיו של הבורר ובלא שנפגעו זכויות הטיעון של הצדדים - אין מקום לביטול פסק הבורר. ההתערבות השיפוטית לביטול פסק בורר הינה בבחינת צעד חריג, רב משמעות והשלכות, אשר יש לנקוט בו רק במקרים נדירים, ורק במקום שנמצא לכך בסיס איתן.

פתרון מחלוקות בין צדדים באמצעות בורר, שהוא מהנדס אזרחי מומחה ומנוסה בתחומים רבים: בתחום חוק התכנון והבניה, בתחום התקינה, בתחום התכנון ובתחום הביצוע, הינו פתרון אידיאלי ורצוי. הוא מתנהל באופן מקצועי מאוד, כשברוב המקרים ניתן לחסוך את העלויות הכבדות של מינוי מומחה שלישי מוסכם, והסוגיות נבחנות בעיניים מקצועיות ומבינות עניין. כתוצאה מכך נחסך זמן דיונים ממושך בין כותלי בית המשפט, שבו השופט בדר"כ אינו בקיא בנושאים הנדונים, נחסכים כספים של שכר טרחה של עורכי דין ומתקצרת התקופה בה עצבי הצדדים למחלוקת מרוטים.